Thursday, December 20, 2012

Chocolate balls with the kids : כדורי שוקולד עם הילדים

The kids asked to make chocolate balls. It ended with lots of coconut chips on the floor and me sitting and rolling balls











Monday, December 10, 2012

שוק הנמל בתל אביב : Shuk Hanamal, Tel Aviv

כשאנשים שואלים אותי כמה זמן חייתי בניו יורק ואני עונה: "שנתיים פלוס", התגובות מעורבות. חלק מגיבים ב: "וואו, המון זמן!" וחלק מגיבים ב: "זה הכול?" כן, שנתיים זה עניין יחסי. שנתיים בניו יורק זה לא הרבה זמן בשביל להבין מה יש לעיר המטורפת הזו להציע. אבל שנתיים מחוץ לישראל, או לפחות השנתיים האחרונות מחוץ לישראל, נראות כמו עולם ומלואו. 
לפני שנתיים נפתח שוק האוכל בנמל תל אביב. הביקור הראשון שלי בשוק נקטע לאחר רבע שעה כשנשמעה הזעקה ומיד אחריה יירוט של כיפת ברזל מעל שמי תל אביב. ארזתי את עצמי ונסתי הביתה. לא נואשתי וחזרתי כמה ימים לאחר מכן. הפעם היה שקט ורגוע, אפילו מזג אויר חמים
מה עוד לא נאמר על שוק הנמל? המיקום - מדהים, על שפת הים. עבורי, כמעט כל דבר שנמצא על שפת הים הינו בעל פוטנציאל להיות מעולה (בחורה פשוטה בלי הרבה דרישות). הדוכנים - מגוון רחב של פירות וירקות טריים, לצד דגים, יינות, גבינות ומסעדות קטנות. מזגן בקיץ, חימום בחורף, מה עוד צריך?
השוק פתוח בכל יום למעט יום א, ובימי שישי מתארח במקום שוק האיכרים ומוסיף את מרכולתם של החקלאים לפסיטבל האוכל הצבעוני והטעים הזה.
 








 


http://shukhanamal.co.il/

Friday, November 30, 2012

מיפו לבית לחם : From Jaffa to Bethlehem

כמה מוזר זה להרגיש בבבית ולהרגיש זר, בו זמנית, במקום כל כך מוכר.
התפאורה מוכרת וידועה - הרחובות, השפה, המוסיקה, הטעמים - אני יכולה להתהלך פה בעיניים עצומות ולהגיע ליעדי מבלי לטעות.
ויחד עם זאת, אני אורחת לרגע, זרה במקום מוכר, כבר לא חלק מהנוף.
הרחובות שונים, האנשים שונים, הקצב אחר.

How strange it is to feel like an outsider in a familiar place, when I should feel at home.
Everything is well-known - the streets, the language, the music, the flavors - I can walk around here with my eyes closed and reach any destination without error.
And yet, I am a guest, a stranger, no longer a part of the landscape.
The streets are different, the people are different, the rhythm is different.


 



 


 




 


Saturday, November 3, 2012

Cauliflower soup : מרק כרובית

אני עדיין באויר. החיים שלי מניו יורק ארוזים בארגזים, עושים דרכם באוניה בדרך לישראל. החיים שלי בישראל שלפני ניו יורק ארוזים בארגזים במחסן אצל אמא שלי. ובין לבין, אני מנסה לייצר הווה.
כבר שבוע שאני רוצה לבשל אורז עם כרובית, ובכל פעם יש בעיה אחרת, פעם אין כרובית ופעם אני לא מוצאת את המתכון (באוניה...).  
בסוף זה נגמר במרק.


מצרכים:
1 ראש כרובית, מפורק לפרחים
1 תפוח אדמה, קלוף וחתוך לקוביות
1 בצל, קלוף וקצוץ
2 שיני שום, מעוכות
1 כף חמאה
2 כוסות מים
2 כוסות חלב
1/4 כפית אגוז מוסקט
מלח ופלפל
לבחירה - לקישוט: פטרוזיליה קצוצה או קרוטונים

הכנה:
1. ממיסים את החמאה בסיר גדול על להבה בינונית. מוסיפים את הבצל ומבשלים כ- 5 דקות, עד שהבצל הופך שקוף. מוסיפים את השום ומבשלים כדקה נוספת.
2. מוסיפים את תפוח האדמה והכרובית, מערבבים הכל ביחד, מכסים את הסיר ומבשלים במשך 3 דקות. מוסיפים את המים ומביאים לרתיחה, ממשיכים לבשל על הלהבה בינונית עד שתפוחי האדמה והכרובית רכים, כ- 10 דקות.
3. באמצעות בלנדר או מעבד מזון - טוחנים את המרק עד לקבלת קרם אחיד.
4. מוסיפים את החלב, אגוז מוסקט, מלח ופלפל, ומביאים לרתיחה. מנמיכים את הלהבה ומבשלים כ- 10 דקות.
5. מגישים את המרק חם בתוספת עלי פטרוזיליה או קרוטונים לקישוט.

 
 


It feels like I am floating in the air. My New York life is packed in boxes, on their way to Israel. My Israeli life (Before I moved to NY) is packed in boxes at my mother’s garage. And in between, I try to have a living.
It has been a week since I wanted to cook rice with cauliflower. Every time I had other difficulties; one time I didn’t have cauliflower, and the other time I couldn’t find the recipe (on its way to Israel…).
It ended with a soup.

Ingredients
1 Head cauliflower, chopped
1 Potato, peeled and chopped
1 Onion, roughly chopped
2 Cloves garlic, chopped
1 Tablespoon butter
2 Cups of water
2 Cups of milk
1/4 Teaspoon grated nutmeg
Salt & pepper
Optional – for serving: chopped parsley or croutons

Directions
1.     In a large pot over medium heat, melt the butter. Add onions and cook, until onions are cooking but not browning, about 5 minutes. Add garlic and cook for 1 more minute.
2.     Add the potato and cauliflower, stir to combine, cover and cook 3 minutes. Add the water, bring to boil, reduce heat to maintain a steady simmer and cook until potato and cauliflower are tender to the bite, about 10 minutes.
3.     Turn the heat off.
4.     If you have a hand blender – blend all together inside the pot until desired consistency. Turn the heat again.
If you have a blender – pour the soup into the blender container and blend for 2 minutes until desired consistency. Pour the soup back into the pot.
5.     Add the milk, nutmeg, salt and pepper and bring to boil. Reduce the heat and cook for 5 minutes while stirring.
6.     Serve soup hot, with a chopped parsley or croutons.



Monday, October 29, 2012

Netanya market, Israel : השוק בנתניה

במקרה של השוק בנתניה, הירקות הם רק תירוץ. מה שבאמת מעניין בשוק הזה, ואולי כמעט בכל שוק, הוא האנשים.
אחרי שנתיים בניו יורק, העובדה שלפירות יש ריח אינה מובנת מאליה עוד. ואיזה ריח, דבש! ברור לך שזה הולך להיות מתוק! והצבעים, איזו צבעוניות, איזה עושר. אפילו יריעות הגג הכחול שצבעו הכל בגוון כחלחל, לא הצליחו לגרוע מהעושר הזה.
השוק בנתניה הוא שוק קטן, שלא לומר קטנטן, ואחרי כמה דקות של הליכה הצלחתי לעבור על פני כל הדוכנים ולקנות את מה שרציתי. אבל מה עכשיו? 
מתחת לקבוצת שמשיות, מצאתי ישובים לצד שולחנות עץ, עשרות גברים מוותיקי השוק, משחקים דמקה, שש בש, דומינו או סתם קוראים עיתון ונהנים מאתנחתא קצרה מהמולת השוק.
כולם נתנייתים מבטן ולידה. כולם נתנייתים גאים. כולם מדברים על פוליטיקה, אוהבים את ראש העיר וג'נטלמנים שכבר לא רואים כאן הרבה בישראל.
דיברנו, צילמנו, דיברנו ושוב צילמנו, ואחרי שעתיים נפרדנו כחברים, עד הביקור הבא.












My Last Week In NY

 
The last week in September was my last week in NY. After two years I packed my life into 5 boxes and 2 suitcases and moved back to Israel. 
Today, when I listen to the news, it looks like this week is the last week of the city. Stay safe NYers!!!